אם פתאום אפגוש אריה - ראיון עם ענבל סמדר
- חן צח
- Apr 8, 2017
- 7 min read
צילומים: משה צ'יטיאת ועמרי פרידמן
אם אתם בני 30 פלוס מינוס, סיכוי טוב שגדלתם, כמוני, על שירים מתוך "הכבש השישה עשר", "פרפר נחמד" או שירי הילדים של אריק איינשטיין. המשותף לכולם הוא שילוב נהדר של טקסטים שכתבו טובי המשוררים, הפזמונאים והסופרים בארץ כמו יהונתן גפן, שלומית כהן אסיף או אברהם חלפי, עם לחנים של מוסיקאים מופלאים כמו שלום חנוך, יוני רכטר, שמוליק קראוס ומתי כספי. והכל, כמובן, עטוף בהרבה רוך ואהבה בביצועים של אריק איינשטיין, חווה אלברשטיין ועוד. יכול להיות שזו הנוסטלגיה שמדברת, אבל גם היום, כשאני משמיע לילדים שלי שירים מתוך "הכבש השישה עשר", אני נפעם מהעומק המוסיקלי, הצורני והטקסטואלי של השירים. עומק, שאני מרגיש שדי חסר במוסיקה לילדים בשנים האחרונות.
לכן, שמחתי מאוד על ההזדמנות לראיין את ענבל סמדר, יוצרת ותיקה ומוערכת מאוד של מוסיקה לילדים, ולשוחח איתה על הרקע המוסיקלי שלה, החוויה של ליצור עבור ילדים והמופע החדש שלה, שנבחר לפתוח את פסטיבל חיפה להצגות ילדים, "אם פתאום אפגוש אריה", שחוזר למסורת היפה הזו, של שירים לילדים שמדברים לילדים בגובה העיניים, בשפה תמימה אך עשירה, ועם לחנים עשירים ומעניינים, צירוף שקוסם לילדים, אבל גם להורים.
סמדר גדלה בכפר ויתקין, מושב חקלאי בעמק חפר, בו היא מתגוררת גם כיום, ומספרת על ילדות כפרית, להורים חקלאים, עם רפת ולולים בחצר, ושדות ירק, אבוקדו והדרים. היא נשואה לדידי שחר, מוזיקאי פעיל וותיק בעצמו, והם מגדלים 3 ילדים, איה בת 12, ויהלי ושירה התאומים בני ה 6.
סמדר מספרת על החיבור שלה לעולם המוסיקה: "אני שרה מאז שאני זוכרת את עצמי. תמיד שרתי בטקסים בבית הספר ולמדתי מוזיקה. בתיכון הייתי חברה במקהלת העפרוני, מקהלת ילדים בעלת רף אומנותי גבוה בעמק חפר בניצוחה של מיה שביט. ביתי איה גם שרה במקהלת העפרוני, והמקהלה אף משתתפת באלבום שלנו. ואפילו היתה הטריגר ליצירת האלבום. הופענו עם המקהלה בארץ ובפסטיבלים בחו"ל ואף כשהייתי בת 17 השתתפתי בתחרות זמרות וזכיתי בה במקום שני. אחרי הצבא המשכתי ללמוד מוזיקה בצורה פרטית, אצל אלונה טוראל ואצל רפי קדישזון. בהמשך הדרך היא למדה שנתיים בבית ספר רימון. על הלימודים היא אומרת שהם היו אושר גדול. ברימון גם נוצר הקשר עם ליאת בנטוב, שהייתה במשך כמה שנים שותפתה ליצירה בהרכב "שתיים".
איך הגעת לעולם של המוסיקה לילדים?
מאז ומתמיד ידעתי שמוזיקה היא הייעוד שלי בחיים, אך מה שקרה בשנים האחרונות דרך היצירה לילדים היא ההבנה שהייעוד הנוסף שלי, ואפילו החשוב והמשמעותי ביותר, היא הבמה. ירדן בר-כוכבא פנתה אלי והזמינה אותי להופיע במופע מוסיקלי לילדים שהיא ביימה. מופע של הרכב שנקרא "מוסיקה אורגנית". ירדן הכירה אותי כזמרת ומלחינה. כשהבנתי שצריך גם משחק, אמרתי לה בצחוק שאני בוגרת דרמה כיתה ו, ושאין לי ניסיון בימתי. היא מיד אמרה לי שברור לה שזה המקום שלי.
אי אפשר לתאר מה קרה לי מאותו הרגע. פשוט גיליתי את המקום בו אני מרגישה הכי טוב, לא מבינה איך לא ראיתי את זה קודם, ואיך ירדן שמעולם לא ראתה אותי משחקת על הבמה הבינה ששם הייעוד שלי. כאילו מאז ומתמיד זה מה שעשיתי. החוויה הזאת העצימה אותי ובעיקר נתנה לי אושר גדול.
ואיך הייתה החוויה להופיע מול ועבור ילדים?
ההופעות לילדים הם קודם כל עבור הילדים אבל גם עבור ההורים. האמנות הזאת לילדים שאני סובבת סביבה היא אמנות שפונה את הילדים בגובה העיניים. לא מתיילדת. העיניים התמימות, והראשוניות של הילד, מאפשרת לילד להגיע בצורה נקייה להופעה בצורה נטולת ציניות. כשמשהו מצחיק את הילדים, הצחוק הוא צחוק מתגלגל מכל הלב. הם מפזרים אהבה שאי אפשר כמעט למצוא כזאת אצל מבוגרים. אבל ההורים שבאים עם הילד להופעות האלו בלית בררה מסתכלים גם הם דרך העיניים של הילדים. וכשהאמנות היא ברמה גבוהה ואיכותית ההורים מתרגשים לא פחות.
דרך שיתוף הפעולה עם "מוסיקה אורגנית" התחלת ליצור גם בעצמך. ספרי על התהליך שהוביל אותך לזה
הופעתי הרבה עם ההרכב "מוסיקה אורגנית" במופע "סיפורים מארץ קולילי" ובער לי בידיים ליצור בעצמי מוזיקה לילדים. יחד עם שאולי גרוס, מייסד הפרויקט, יצרתי מופע חדש שנקרא "מסביב לעץ התות", שם לקחתי את הסיפור "חומפס" של שלומית כהן אסיף והלחנתי אותו, ויחד אנחנו מופיעים ברחבי הארץ. דידי שחר בעלי יצר פרוייקט מצליח מאד לילדים בשם "ענן על מקל", שם הלחנתי את השיר "איפה כואב", ואפילו החלפתי את ירדן בר-כוכבא בחלק מההופעות. המטרה היא ליצור אמנות לילדים שתרגש אותי, וגם תגיע לבמה. למדתי שנה במסגרת "חממת האמנים" של תיאטרון הקרון, שם התחלתי ליצור פרויקט מוזיקה חדש לילדים שעדיין לא יצא לאור. מקווה שבקרוב. אין לתאר את האושר שנגלה אלי בפתיחת הדלת הזאת של היצירה לילדים. אמרתי לחבר טוב שבא לראות אותי בכמה הופעות שאני מרגישה שאני עושה משהו בשביל עצמי ושיש מלא מוזיקה לילדים. הוא בתגובה אמר לי שבעיניו המחויבות היא שלי כלפי הקהל ליצור ולפזר את האושר והקסם לקהל, ולא להשאיר אותו אצלי. אני מקווה שזה באמת קורה כך.
במקביל לקריירה המוסיקלית, את מגדלת 3 ילדים. איך את משלבת את הקריירה והאמהות?
זאת השאלה הכי קשה. באמת. וכאן, מה לעשות, לאמהות עדיין הרבה יותר קשה מלאבות. דידי עוזר לי בטירוף. אם לא הייתה לי את התמיכה שלו לא הייתי מצליחה. וכאן אני פונה לכל האמהות באשר הן. אם האמא מגשימה את עצמה ומאושרת, לילדים טוב יותר. הילדים הם הדבר החשוב לי ביותר בחיים והם קסם אמיתי (אובייקטיבי לגמרי). ייסורי מצפון זה חלק מהאמהות. אני משתדלת כמה שיותר להעניק להם הכל, ועדיין לפתח את עצמי. המזל הקטן שלי שאני עוסקת באמנות לילדים אז הם תמיד יכולים לבוא איתי. למשל, השבוע יש חופש והבת הגדולה שלי תבוא איתי לחזרות, מה שמאד מרגש אותי.
כאמור, חוץ מהפעילות הרבה של סמדר כיוצרת, מלחינה וזמרת של מוסיקה לילדים, היא עשתה בשנים האחרונות גם כמה גיחות משמעותיות לעולם של המוסיקה למבוגרים. דיברתי איתה על שתיים מהפעילויות האלה, שיתוף הפעולה עם ריטה והרכב הדואו "שתיים".
איך הגעת לשתף פעולה עם ריטה ולהלחין עבורה את השיר "אני גרה מול המים" ?
דידי קנה לי את הספר של יוסי בנאי "אני שר כדי להעביר את הזמן" עוד כשהיינו חברים. אני מאד אוהבת את יוסי בנאי. באותו יום הלחנתי את השיר "אני גר מול המים" שהמילים שלו מאד ריגשו אותי. הבאתי את השיר לצמד "שתיים" (ליאת בנטוב ואני). כשחיפשנו חברת תקליטים שנוכל להוציא אצלה את האלבום, פגשנו בגדי גידור שהיה, בין השאר, היועץ האומנותי באלבום של ריטה, והוא הציע לתת לה את השיר. ריטה מאד התלהבה מהשיר ואנחנו גם מבצעות את השיר באלבום "רמזים" יחד איתה. אנחנו מנגנות 2 גיטרות ושרות קולות. זאת היתה חוויה מהנה ומרגשת ביותר. ריטה גם ארחה אותנו בכמה הופעות שלה. כשהוצאנו את האלבום שלנו בהד ארצי ריטה באה להתארח במופע ההשקה שלנו.
את מרגישה הבדל בין מה שאת מלחינה למבוגרים לבין מה שאת מלחינה לילדים?
ממש לא. בעיניי, הלחן מגיע כדי לשרת את המילים. אם אני מתחברת למילים שכתב המשורר זה יקרה באותה הדרך. להלחין את "אני גרה מול המים" או את "שני פרפרים", לצורך ההשוואה, בא באותה הקלות והאהבה.
אחרי שדיברנו על הדרך המוסיקלית שסמדר עשתה לאורך השנים, אנחנו מגיעים לסיבה שלשמה התכנסנו, וזה המופע שמלווה את אלבום שירי הילדים החדש "אם פתאום אפגוש אריה", שנבחר להיות מופע הפתיחה בפסטיבל חיפה הבינלאומי ה-27 להצגות ילדים, שאני אישית זוכר ואוהב מאוד עוד בתור ילד, כשאמא שלי לקחה אותי ואת אחותי כל שנה להצגות, ובשנים האחרונות גם כאב לילדים בעצמי. האלבום והמופע הם של שירי חיות מאת משוררים וסופרים אהובים, כמו לאה גולדברג, מיריק שניר ושלומית כהן אסיף, בלחנים של ענבל סמדר ועיבודים והפקה מוסיקלית של טל בלכרוביץ'. את המופע ילוו "תזמורת המהפכה", שבשנים האחרונות הספיקו לשתף פעולה עם דודו טסה, הדג נחש ויהונתן גפן.
איך נולד הרעיון להלחין שירי חיות?
בתור ילדה שגדלה במושב (כפר ויתקין, ח.צ) רכשתי אהבה גדולה לחיות. הורי חקלאים והיו לנו רפת ולול מאחורי הבית. אמי היתה מקריאה לי ערב ערב לפני השינה שירי משוררים ישראליים לילדים, משוררים שהם קלאסיקה ישראלית (פניה ברגשטיין, מרים ילן שטקליס, לוין קפניס ועוד) תמיד הקסימו אותי שירי משוררים לקטנטנים, לראות איך לפעמים אפשר בארבע שורות בלבד ליצור קסם, להעביר קסם, הומור, רגש. אבל אהבתי הגדולה ביותר היא מאז ומתמיד מוזיקה, לשמוע וליצור. כשהתחלתי בעבודה על הפרויקט ידעתי שאני רוצה לשלב בין שלוש אהבותיי – שירי משוררים לילדים, חיות ומוזיקה. התחלתי לאסוף שירי ילדים שמשוררים כתבו על חיות, חיפשתי בכל שיר את הקסם, את הסוד, את הטוויסט הקטן שהופך את השיר למשהו שגורם לי להתרגש. הלחנתי את השיר, ויחד עם טל בלכרוביץ', המעבד המוסיקלי, יצרנו כיוון מעט קלאסי שמתבסס בעיקר על פסנתר, צ'לו, קסילופון וגלוקנשפיל (פעמונים). כלי הנגינה משרתים את המנגינות ולעיתים גם מתארים את החיה.
ואז החלטתם לאסוף את החומרים לאלבום?
מה שקרה זה שבאותו הזמן פנו אלי ממקהלת העפרוני לכתוב שירי ילדים למקהלה. טל ואני יצרנו מחרוזת (חלק ממנה הקלטנו והיא השיר האחרון באלבום). בינתיים יצא קול קורא של מפעל הפיס לאלבומים מקוריים ישראליים. הגשתי ושכחתי מזה. לאחר כמה חודשים קבלתי טלפון מאד מרגש מלאה שבת שאמרה שביקשה במיוחד לדבר איתי שהיא חוזרת מהועדה של מפעל הפיס שבחרה לתמוך בפרויקט ושהיא בקשה לספר לי אישית כי מאד אהבה את היצירה.
יש שיר שאהוב עלייך במיוחד?
וואו זה קשה ביותר... אני אציין כמה: "זברה, ג'ירף וצב" מצחיק אותי במיוחד כי הוא פיתוח שלי של הטקסט הקצר של שלומית כהן אסיף. "החתול בלעם" ו"הסוסה הקטנה שעפה" הם שירים של נורית זרחי. "סוד" של רות אורן בעצם התחיל את כל הפרוייקט. בעיניי הוא הדוגמא ל 4 שורות קצרות שמעבירות את כל הקסם. "אמא אומרת שאני אפרוח". כאן המילים הם שלי, והוא אמיתי כמעט לגמרי, ומרגש אותי בכל פעם מחדש.
מי שאר השותפים שלך למופע ולאלבום?
כמובן השותף המשמעותי לפרויקט הוא טל בלכרוביץ. אני אספתי והלחנתי את השירים, אבל מרגע זה השותפות שלו מלאה, באלבום וגם על הבמה. הכישרון שלו כלכך עצום לקחת את הלחן שלי ולהוסיף לו את הצבעים המדויקים. אף פעם לא יותר מידי. למשל, "החתול בלעם" הוא רק עם פסנתר וזהו. פשוט לא צריך יותר, וכל הקסם עובר. ככה זה גם על הבמה. כשהתחלנו לעבוד על המופע, טל ניגן ואני שרתי. הוא לא ראה, אבל ירדו לי דמעות מרוב שהתרגשתי מהנגינה שלו, לא היכולת הטכנית (הגבוהה) אלא דווקא היכולת הרגשית הנכונה לשיר.
אל הפרויקט צירפנו בשלב ראשון את מאיה בלזיצמן, שמנגנת על הצ'לו בערך כמו שאני אוכלת תפוח או שוקולד. הבחורה גאונה. וגם כאן, צריך פשוט לשמוע את השיר על הזבוב ולא להיות בטוחים אם זה צ'לו או זבוב.
אחר כך הצטרף מולי שולמן, שחקן ואיש מקסים באופן מיוחד. הוא מבצע את הצב ב"זברה, ג'ירף וצב" ומצחיק אותי בכל פעם מחדש.
מוני מושונוב שר שני שירים, "יופי של צפרדע" ו"קשרים", וגם שם כמו בכל דבר שנוגע בו מפזר את אבקת הקסם שלו.
ומקהלת העפרוני, שלה בעצם הלחנתי מלכתחילה את השירים, וגם ביתי איה שרה בה.
ספרי על תהליך העבודה שלכם על המופע
רונית קנו, אותה הכרתי בתיאטרון הקרון, כתבה את קטעי הקישור. הופענו קצת עם מקהלת העפרוני. רועי אופנהיים, המנצח של תזמורת המהפכה, שמע את האלבום כשהוא עוד היה בתהליך העבודה, מאד התלהב והציע לשתף פעולה. וכך נוצר המופע. האלבום, שמלכתחילה היה עם גוונים קלאסיים, מקבל בהופעה צבע קסום במיוחד של טרומבון, חצוצרה, חליל, קלרינט, צ'לו, כינור, קונטרבס וקסילופון. הילדים מקבלים חוויה של תזמורת חיות. מה צריך יותר...
איך נוצר החיבור עם תיאטרון חיפה?
מאז ומתמיד אני משוגעת על פסטיבל חיפה להצגות ילדים. פשוט קסם של חול המועד פסח לילדים. פנינו לתיאטרון חיפה והם התלהבו מאד מהרעיון. תיאטרון חיפה התגלה כבית הכי חם שאפשר היה לבקש. הוא לקח, יחד עם תזמורת המהפכה, את ההצגה תחת כנפיו העוטפות. נתן לנו במה מרגשת במיוחד שפותחת את הפסטיבל עם 4 הצגות ב 12/04, וימשיך לשווק אותנו ברחבי הארץ. כמו כן אנחנו מופיעים בזאפה תל אביב ב 27/05.
נסיים, כרגיל, עם פינת הפרגון: על איזה אמן או הרכב ישראליים את ממליצה?
וואו, יש לי רבים. אני אגיד כמה שאהובים עלי מאד: אביתר בנאי, דודו טסה, דניאלה ספקטור. "קצת אהבה לא תזיק" של אלון עדר זה אחד האהובים עלי לאחרונה.
היה לי תענוג אמיתי לראיין את ענבל, אמנית ומבצעת מעניינת ופורייה, וגם תענוג אמיתי להכיר ולשמוע את הפרויקט הנפלא "אם פתאום אפגוש אריה" שפתח לי חלון לתקופה אחרת, יפה ותמימה יותר. האלבום כתוב ומופק ברמה הגבוהה ביותר, שמתייחסת לילדים בכל הכבוד המגיע להם.
בזמן עריכת הכתבה, כמו שאני עושה תמיד, שמעתי ברקע את האלבום, והבנתי שכיום, כשאני רואה ושומע דברים כאלה גם דרך העיניים של הילדים שלי, אני מתרגש ונהנה לא פחות מאשר בתור ילד. אני מצפה בקוצר רוח לראות את ההצגה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים.
"אם פתאום אפגוש אריה", המופע הפותח את פסטיבל חיפה להצגות ילדים, תיאטרון חיפה 12/04/2017 (מספר הצגות באותו יום)
Comments